שמירת החוסן במצבי חירום
דגשים להתמודדות מטעם השירות הפסיכולוגי – חינוכי
כמבוגרים נדרש מאתנו לתפקד, לשמור על חוסן וגישה חיובית מול האתגרים שהמדינה שלנו מתמודדת איתה בימים אלה. לעיתים מרגישים אי וודאות, דאגה ממשית לבני הבית, לכלל הציבור. אלו מביאים לחוויה של בלבול, מוצפות, דאגה מתמדת וחוסר יציבות.
מה אנחנו צריכים כדי להתמודד?
- הבעת רגשות: באופן מותאם ושלם, תוך מתן לגיטימציה לכל רגש (להשתדל לשמור על עוצמת הרגש באופן יותר מתון).
- לחזק ולתת תקווה: אנחנו עם חזק. נעבור גם את התקופה הזו!
- לנסות לשמור על שגרה: ארוחות קבועות, מפגשים חברתיים, שינה ועירות מסודרים.
- נוכחות אדם אחר: מרגיעה ומיטיבה. להיעזר בחברים ומשפחה שמחזקים את תחושת הקרבה והשמירה.
- צמצום חשיפה: אף אדם באף גיל לא צריך להיחשף לכל הזוועות כל הזמן. חשוב לשמור על מסגרת מוגדרת של זמן חשיפה. המידע המשמעותי והחשוב יגיע גם אם הטלוויזיה לא תהיה פתוחה כל היום.
- הגברת פעילויות מעודדות מסוגלות עצמית ותחושת שליטה: להקפיד על פעילות ספורטיבית, ארגון וסידור הבית, אכילה בריאה.
במחקרים נמצא כי תפקוד וחזרה לתפקיד מיצרים חוסן גבוה, תחושת מסוגלות וחוויה של שליטה. על כל אחת ואחד להבין מה עוזר לו, מה מרגיע ומהם מעגלי התמיכה שלו.
איך נשמור על עצמנו?
- היו קשובים לעצמכם ולצרכיכם: אתם יודעים מה נכון עבורכם. האם התעדכנות תמידית במידע חדשותי מסייעת לך או דווקא מציפה ומחלישה? אולי מתאים לך יותר, להתעדכן במשורה, פעמיים שלוש ביום. האם אתם מעדיפים ידיעה המשודרת בטלוויזיה עם סיקור חזותי והסבר, או דווקא ידיעה כתובה בעיתון או באינטרנט?
- חמלה עצמית: מותר לנו גם לחייך או לשמוע מוזיקה על אף המצב הקשה, ומצד שני מותר גם לעשות 'הנחות' ולאפשר לעצמנו דברים שלא היינו מאפשרים בשגרה.
- הפסקות והסחות: חשוב לקחת הפסקה ולעסוק במשהו שמסיח את הדעת או עושה לנו כיף. לשחק, להקשיב למוזיקה או לפודקאסט, לצאת להליכה או לעשות ספורט בבית, לשתות קפה ולראות סרט עם בן/ בת הזוג, להתפנק במסאז' או במשהו אחר. להיפגש עם אנשים שאנו מרגישים איתם בנוח.
- עשייה והתנדבות: להתנדב ולסייע לאחר - לשכנה מבוגרת, לעשות בייביסיטר, לתרום משהו לאחר.
- הווי משפחתי: ליצור יחד עם בני הבית חוויות וזיכרונות משותפים, תזכורות ומשפטים מעודדים שאפשר לתלות במקומות שונים בבית: המגנטים על הדלת, המקרר, על המראה באמבטיה, ברכב, וכו'.
דגשים להורים
כהורים נדרש מאתנו לתפקד, לשמור על חוסן וגישה חיובית מול הילדים ולתווך עבורם את המצב. זה לא קל, ולעתים מרגיש בלתי אפשרי כשאנו חוששים ומרגישים מאוימים, מבולבלים, מוצפים ומודאגים בעצמו. עם זאת, האופן בו ילדינו יחווה את המצב הנוכחי מושפע באופן ישיר מהאופן בו אנחנו משקפים להם את המציאות. כמו כן במחקרים נמצא כי תפקוד וחזרה לתפקיד מיצרים חוסן גבוהה, תחושת מסוגלות וחוויה של שליטה.
חשוב לזכור כי בעת הזאת, במצב כה לא נורמלי- כל תגובה הינה נורמלית. על מנת למלא את תפקיד זה עלינו להגיע רגועים ופנויים רגשית. כמו בהנחיות הבטיחות בטיסה- עלינו לשים על עצמנו את המסכת החמצן לפני שאנו עוטים אותה על ילדינו. על כל אחד להבין מה עוזר לו, מה מרגיע אותו ומהם מעגלי התמיכה שלי כהורה.
כיצד נסייע לילדינו?
- תיווך המציאות הנוכחית- באופן אמיתי אך מותאם גיל. חשוב לציין את העובדות, ללא העצמה והגזמה.
עבור כל גיל תיווך המציאות יעשה בצורה אחרת:
- גילאי 0-2: חיבוק מרגיעה, נוכחות נעימה- תגובות הפעוטות והילדים הרכים מושפעות מהתגובות שלנו ההורים. חשוב להרגיע את עצמנו באמצעות נשימות ואז לדבר עם הילד בטון רך, מרגיע ואיטי. לעטוף בחיבוק ולנסות להסיח את הדעת על ידי משחקים, שירים וצעצועים מוכרים.
- גילאי 3-5: טפטוף מידע, קרבה פיזית ושגרה חלקית- לתת מידע קצר על האירועים. להימנע מחשיפה לשיחות מבוגרים ולערוצי חדשות. לשמור על קרבה ומגע פיזי. יצירת שגרה חלקית המאפשרת משחק סוציו דרמטי (משפחה, גיבורי על, מלחמה, ילדים וגננות).
- גילאי 6-9: לענות על שאלות- להבין מה הילד יודע ומבין, לתקן מידע שגוי או מעוות. מותר ורצוי לומר שאנחנו לא יודעים את התשובה לשאלה שנשאלה ולחזור לילד בזמן אחר לאחר שחשבנו
- גילאי 9 ומעלה: מעורבות מתונה. לילדים יש דעה אפשר להתייחס אליהם כמבוגרים קטנים. לזכור שהם ילדים. לתת להם תפקידים מוגדרים לחזק תחושת שליטה
- לעודד את הילדים להביע רגשות, תוך מתן לגיטימציה לכל רגש שיעלה.
- לבטא מסרים של תקווה: המצב והתחושות הקשות שמרגישים כרגע ישתפרו, אנחנו לא לבד ויש אתנו את כל העם והצבא.
- לחזק שגרות שנותנות ביטחון: קימה בבוקר בשעה מוקדמת, ארוחת ערב משותפת, שעת מקלחת, סיפור לפני השינה.
- נוכחות הורית מרגיעה ומיטיבה: תוך יצירת שגרות חדשות. זמן משותף, חשיבה על הדברים הטובים שקרו היום.
- צמצום חשיפה: לחדשות ובאמצעי תקשורת אחרים.
- לעודד פעילות המעלה את תחושת המסוגלות העצמית של הילד: בבית ועם בני גילו. מטלות בית, פעילות גופנית, משחק עם אחים צעירים, מפגש עם בני הגיל, פעילויות יצירה.
חשוב לזכור שכל ילד פוחד אחרת ומגיב אחרת. יש ילדים וילדות שהפחד גורם להם להתכנס ולהיסגר, יש ילדים שהפחד מוביל להתנהגות רגרסיבית ("מותר לפחד!", "גם אנחנו דואגים לפעמים", "אתה פוחד ואנחנו פה איתך, ולא עוזבים אותך").
במידת הצורך אתם מוזמנים לפנות לגורמי החינוך והטיפול- גננות, יועצות, מחנכות ולהתייעץ עימן.
ניתן לפנות לייעוץ עם השירות הפסיכולוגי-חינוכי בקישור הבא: https://www.givatayim.muni.il/articles/item/221/
קישורים לחומרים בנושא תמיכה לילדים:
איך להרגיע את הילדים בשעת לחץ מודל רגיעה ונח״ת (נירמול, חברה, תקווה): https://ch-resilience.org.il/sharing/ch-resilience-elders-2021.pdf
גלים של חוסן: https://www.youtube.com/watch?v=3f9Qy4-tBFM
קווי סיוע בחירום:
ער“ן *1201 | נט“ל 1-800-363-363
מוקדי קופות החולים:
כללית 03-7472010 | מכבי *3555 | לאומית *507 | מאוחדת *3833
מחזקים אתכם וכאן עבורכם בתקווה לימים שקטים,
צוות השירות הפסיכולוגי-חינוכי גבעתיים
