טופס פתיחת בקשה מקדמית

טופס פתיחת בקשה מקדמית הינו למטרת הפקת פיקדון 20% מסך האגרות לצורך פתיחת בקשה ברישוי זמין.

לאחר העברת המסמכים הנדרשים יקבל העורך/מבקש הודעה במייל ממרכז הרישוי על הכנת הפיקדון לתשלום ו/או נוסח הקלות מאושר.

*במקרים של בקשה עם הקלות – יקבל העורך אישור על נוסח ההקלות שיגיש בטופס.במקרים של בקשה עם הקלות – יקבל העורך אישור על נוסח ההקלות שיגיש בטופס.

נוסח 36 ב': לצורך פתיחת הבקשה להיתר יידרש שליחת הודעות ע"פ סעיף 36 ב' לתקנות בשלב הבקשה המקדמית לבעלי הנכס אשר אינם חתומים על הבקשה וזאת במידה ולא יוצגו כל החתימות הנדרשות : לפרט את כל אחוזי ההסכמות ע"פ תנאי הסף : לתוספת, לבנייה ולתמ"א

דרישות סף לפתיחת בקשה מקדמית

  • עותק מודפס של הבקשה (גרמושקה) ,(ניתן להעביר את העותק ישירות עם שליח בשעות קבלת קהל)

  • קובץ של הבקשה בפורמט dxf pdf במייל לכתובת מייל: rishui-gvt@Givatayim.muni.il

    (יש לצרף למייל את הטופס פתיחת בקשה מקדמית מלא!!)

להורדת טופס פתיחת בקשה מקדמית - לחצו כאן

  • נסח טאבו מקורי מרוכז ועדכני

הגשת בקשה להיתר בניה

מהו היתר בניה?

היתר בניה הוא הרישיון שמעניקה הוועדה המקומית לתכנון ולבניה או רשות הרישוי, בהתאם, לחוק התכנון והבניה תקנותיו, ותקנים ישראלים מחייבים. כל זאת, בהתאם לזכויות הבניה שנקבעו בתכנית החלה במקום. היתר הבניה הוא מסמך שאליו מצורפים תכניות המבנה, מפת מדידה ואישור רשויות וגופים מוסמכים והוא כולל את פרטיהם של האחראים לתכנון, לבנייה ולפיקוח על הבניה.

שימו לב, בנייה או שימוש ללא היתר, או בניגוד להיתר, היא עברה פלילית.

מתי נדרש היתר הבניה?

סעיף 145 לחוק התכנון והבניה התשכ"ה-1965, ותקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), התשכ"ז-1967 קובעים מהם המקרים שבהם יש להגיש בקשה להיתר, ביניהם:

  • הקמת בניין חדש, הריסתו או הקמתו מחדש  .
  • כל תוספת לבניין קיים. לדוגמה: חלון חיצוני, סגירת מרפסת, חניה מקורה, גדר, סככה, פרגולה, לרבות קירוי מרפסת קיימת, גם אם הקיר בנוי מחומרים קלים שונים.   
  •  כל שינוי בקירות חיצוניים .
  • בשינוי פנימי אין צורך בהיתר בניה, למעט במקרים בהם השינוי משנה את שטח הדירה, פוגע בשלד הבניין, במבנה משותף, בצנרת משותפת, במראה השטח או ברכוש המשותף .
  • חפירה ומילוי המשנים את פני הקרקע, את יציבותה או את התווית דרך, סלילתה וסגירתה בטיחותה, הנחת תשתיות או קירות תומכים.
  • הקמה או העמדת מבנה זמני כמו משרד מכירות, וכן העמדת מחסן, מכולה ומבנים ניידים  .
  • כל בקשה לשימוש במבנה בצורה החורגת ממה שאושר בעבר בהיתר הבניה .
  • במקרים מסוימים, ניתן להגיש בקשה להיתר בדרך מקוצרת.
    לצפייה ברשימת העבודות והמבנים בהליך רישוי בדרך מקוצרת - לחצן כאן
הגשת הבקשה

בקשה להיתר יערוך אדריכל, מהנדס מבנים, הנדסאי אדריכלות או הנדסאי בניין לפי עניין (תקנות המהנדסים והאדריכלים התשכ"ז-1967 קובעות מי רשאי לערוך את הבקשה על פי מורכבות המבנה)

שימו לב! החל מה-1 לאפריל 2016 ניתן יהיה להגיש בקשות להיתר באופן מקוון בלבד דרך מערכת "רישוי זמין". 

להגשת בקשה בדרך מצומצמת : לחצו כאן

מערכת "רישוי זמין"

מערכת "רישוי זמין" הינה מערכת כלל ארצית להגשת היתרי בניה שפותחה על ידי מנהל התכנון וממשל זמין. המערכת פותחה בהתאם לתיקון 101 לחוק התכנון והבניה, כחלק משיפור תהליכי הרישוי והבניה. היא משמשת כלי יעיל לשיפור תהליכי הרישוי והבניה, הסדרתם והאחדתם ומאפשרת הסרת מגבלות ובירוקרטיה מיותרות, כמו כן המערכת מקצרת תהליכים ומשפרת את השירות לאזרח, לאיש המקצוע ולגופים הלוקחים חלק בהליכי הרישוי, בין השאר על ידי החלת הליך מקוון ארצי אחיד ושקוף, ניהול מעקב וארכוב מתקדמים.

המערכת משמשת את ציבור עורכי הבקשות, את רשויות הרישוי וכן גופים נוספים ומלווה אותם בכל שלבי רישוי הבניה והביצוע של עבודות הבניה, החל מהגשת בקשה לתיק מידע וקבלת תיק מידע, דרך בקשה להיתר בניה וקבלת היתר בניה, ניהול ובקרה על שלבי הביצוע – ועד לקבלת תעודת גמר.

המערכת מתממשקת לגופים ורשויות שונים ביניהם - הועדה המקומית, גורמים מוסרי מידע (רשות העתיקות, המשרד להגנת הסביבה, חברת החשמל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, פיקוד העורף, רשות התעופה האזרחית, הרשות הארצית לכבאות והצלה ועוד), למבא"ת, לרשם המקרקעין, לרשם המהנדסים והאדריכלים, לרשם ההנדסאים, לשרת התשלומים לרשות מקרקעי ישראל ולגופים נוספים בהמשך. המערכת מהווה תחליף ל"גרמושקה" ההיסטורית, המודפסת על גבי ניירות, מאפשרת ניהול מעקב וארכוב מתקדמים ובכך מקצרת תהליכים ומשפרת את השירות לאזרח, לאיש המקצוע ולגופים הלוקחים חלק בהליכי הרישוי.

לפרטים נוספים אודות מערכת "רישוי זמין" באתר מנהל התכנון - לחצו כאן

טיפול בבקשות להיתר בניה

מהם זמני הטיפול בבקשה להיתר? 

  • שלב בדיקת תנאים מוקדמים - 10 ימי עבודה.
  • במידה והרשות לא תיתן מענה בזמן, הבקשה תיחשב כאילו עמדה בתנאים המוקדמים והיא תיקלט ברשות הרישוי.    
  • בקרה מרחבית בהליך רישוי מלא תוך 45 ימי עבודה.
  • בקרה מרחבית בהליך הקלות ושימושים חורגים והחלטת וועדת משנה תוך 90 ימי עבודה.
  • בקשה שלא נבדקה או שלא הסתיימה בדיקתה ב- 45 ימי עבודה או שלא פורסמה בגינה החלטת רשות רישוי, תחשב כמסורבת ולמבקש קיימת זכות ערר על הסירוב או לחילופין הגשת בקשה חוזרת.
  • בקרת תכן - 30 ימי עבודה, שלב בקרת התכן ע"י מכוני בקרה יידרשו לבניה חדשה, במידה ועורך הבקשה אינו מעוניין יעדכן את הוועדה בשלב תנאי הסף.               
  • סיכום הבקשה, תשלומים ואגרות - 15 ימי עבודה.
  • בשלב זה תבוצע בקרה מרחבית שנייה במידה והיו שינויים מרחביים בבקשה, והרשות תפיק דרישת תשלום.
  • לאחר אישור התשלום יופק היתר בניה.  
  • הפקת היתר - 5 ימי עבודה.
דרישות סף לפתיחת בקשה מקדמית

השלמת הדרישות המפורטות על פי תקנות התכנון והבניה סעיף 33 (א) לתקנות ובהתאם לגיליון הדרישות שנמסר בתיק המידע .

להלן לינק לטבלה המחולקת לפי סוגי בקשות : תוספת , בקשה בלי מכון בקרה ובקשה עם מכון בקרה משלב הגשת בקשה ועד לשלב תעודת גמר: לחצו כאן

להלן לינק של מסמך התקנות המסביר מה כוללת גרמושקה: לחצו כאן

במקרים בו נדרש בשליחת הודעות לפי 36(ב) –יקבל המבקש מהוועדה המקומית ולאחר השלמת כל הנדרש בתנאי סף נוסח שליחת הודעות .

במקרים בו נדרש לבצע הקלות/שימושים חורגים - יקבל המבקש מהוועדה המקומית ולאחר השלמת כל הנדרש בתנאי סף  אישור על נוסח ההקלות על פי רשימת ההקלות המותרת  

לינק לנוסח הקלות: לחצו כאן

במקרים של בקשה להחדרת עוגנים–לאחר השלמת כל הנדרש בתנאי סף  יקבל העורך נוסח ידוע בעלים גובלים על ידי הוועדה.

הליך הפרסומים ושליחת ההודעות יבוצע מול אחת משלושת חברות הפרסום אשר נבחרו במכרז על ידי הוועדה ,

להלן לינק לפרטי החברות: לחצו כאן

מסלולי הרישוי הקיימים על פי התקנות:

הנחיות מרחביות לבקשות להיתר

לצפיה בהנחיות מרחביות לבקשות להיתר - לחצו כאן