גן העלייה השניה

גן העלייה השנייה הוא גן ייחודי המוגדר כגן לשימור בגבעת קוזלובסקי והוא מהגנים הציבוריים הוותיקים בישראל כולה. הגן קרוי על שם העלייה השנייה, והוא תוכנן בשנת 1954 על ידי אדריכל הגנים מאיר ויקטור. הגן ממוקם בגובה 80 מ' מעל פני הים ושטחו 22 דונם.

גודלו של הגן כ-16 דונם ויש בו עשרות עצים ותיקים, שיחים, פרחים ומדשאות. בגן שבילים מקיפים באורך של כ-1,500 מטר, עם פינות ישיבה ובריכה אקולוגית מקסימה בחלקו התחתון. בגן אפשר למצוא קטע מדרון עם צומח טבעי ופולש ושני מרחבים עם מתקני שעשועים לילדים ולפעוטות.

בגן כ-15 מינים נדירים, אנדמיים ומוגנים של צמחים, פרטים בודדים של חבצלת קטנת פרחים ונרקיסים לאורך הערוגה ומיני צומח האופייניים לגבעות הכורכר של מישור החוף. בגן צמחי טבע רב שנתיים בולטים כגון רותם המדבר, קידה שעירה, גבסנית ערבית, שרביטן ריסני, שמשון סגלגל ועוד. כתמים אלו קטנים מאוד ופגיעים, אך הם אוצרים בתוכם מגוון גנטי עשיר וחשוב של צמחים ובעלי חיים מקומיים המותאמים היטב לגבעות הכורכר.

בגן העלייה השנייה שוכן מצפה הכוכבים של גבעתיים, שהוקם בסוף שנות ה-60 על ידי עיריית גבעתיים והאגודה הישראלית לאסטרונומיה. המצפה זכה להכרה רשמית כמצפה כוכבים מדעי והוא היחיד מסוגו שגם פתוח לקהל הרחב. במקום מתקיימות מגוון פעילויות בתחום חקר החלל ומתבצעים בו מחקרים בשיתוף מוסדות שונים בארץ ובעולם.

באזור גן העלייה השנייה גר נוח נפתולסקי, איש העלייה השנייה, מחלוצי החקלאות בארץ ישראל ובוטנאי. נפתולסקי הגיע בשנת 1905 מרוסיה והיה פועל חקלאי. הוא מעולם לא הצליח להתברג אל אורח חיים שיתופי ונשאר מתבודד עד סוף ימיו. לאחר שנות נדודים כיועץ חקלאי במקומות שונים בארץ הגיע לאזור שכונת בורוכוב בשנת 1924 וקנה כעשרה דונם אדמה ב"גבעות השוממות בין בני ברק ויפו", במקום שבו התפתחה לימים העיר גבעתיים. כאן החליט להגשים את חלומו להקים חווה לגידול צמחים נדירים. הוא החל לעבד את החלקה, חפר תעלות, הניח צינורות מים ובנה מערכת השקיה, נטע עצי הדר ועצי פרי נוספים והכין ערוגות לעריכת ניסיונות בגידול צמחים. לאחר מכן, רכש עוד שני דונמים על גבעת הכורכר השוממה והפראית שהייתה סמוכה לחלקתו. עם קום המדינה, מסר בתום לבו את אדמתו, ללא תמורה כספית, והשאיר לעצמו חלקה קטנה לצמחים הנדירים שגידל.

גן העלייה השניה. צילום: עיריית גבעתיים