הפעל נגישות לקוראי מסךנגישותדלג לתוכן מרכזי
דלג על פקודות של רצועת הכלים דלג לתוכן ראשי
  • נגישות
  • youtube
  • twitter
  • Instagram
  • facebook
  • מפת האתר
פתח/סגור תפריט
למבזק הבא
  • הנחיות הממשלה לסגר הלילה בפורים

      בחג פורים חל סגר לילי, מיום חמישי, 25.2.2021, עד ליום ראשון, 28.2.2021, בין השעות 20:30 בערב לבין 5:00 בבוקר. בשעות הללו, יחולו ההגבלות הבאות:   איסור על יציאה ממקום המגורים אין לצאת בשעות הסגר הלילי ממקום שהייה קבוע (כולל מקום מגורים או מקום אירוח) למרחב הציבורי, למרחק העולה על 1,000 מטרים ממקום המגורים, ואין לשהות בבית מגורים של אדם אחר, למעט במקרים הבאים: • יציאה של עובד למקום עבודה; • הצטיידות בתרופות, במזון ובמוצרים חיוניים וקבלת שירותים חיוניים; • קבלת טיפול רפואי או קבלת טיפול סוציאלי חיוני; • תרומת דם; • רווחה וחינוך - הגעה לפעילות בגופים, במוסדות או במסגרות או לפעילות, לשירות או לתכנית, שהותרו בחוק או בתקנות לפיו;  • ביקור של אדם עם מוגבלות השוהה במסגרת חוץ-ביתית על ידי בני משפחתו מדרגה ראשונה או על ידי אפוטרופס, או ביקור של אדם עם מוגבלות אצל בני משפחתו מדרגה ראשונה או אצל אפוטרופסו, בכפוף להוראות משהב"ר הנוגעות לשמירה על בריאות השוהים במסגרת הרווחה; • השתתפות בחתונה, בהלוויה, בטקס דתי לציון בר מצווה או בת מצווה, בברית או בטקס דתי דומה לאלה בדתות אחרות של בן משפחה קרוב (הורים, סבים וסבתות, ילדים, נכדים, אחים או אחיות וילדיהם, דודים ודודות), או הש��תפות של עורך נישואין בחתונה ושל אדם אחד נוסף המשמש עד בחתונה בתיאום עם עורך הנישואין; • יציאת אישה לטבילה במקווה טהרה; • העברה של קטין בין הוריו החיים בנפרד או העברה של קטין שההורה האחראי עליו נדרש לצאת לצורך חיוני ואין במקום המגורים אחראי שניתן להשאיר את הקטין בהשגחתו; • טיפול חיוני בבעל חיים; • הגעה למשכן הכנסת; • השתתפות בהפגנה; • הגעה להליך משפטי שאותו אדם הוא צד לו, בעל מעמד בו או שהוא נדרש להשתתף בו; • סיוע לאדם שיש לו קושי או מצוקה הדורשים סיוע; • יציאת אדם מחוץ לישראל בהתאם לתקנות; • יציאה ממקום שהייה קבוע אחד למשנהו, ובכלל זה יציאה ממקום מגורים למקום בידוד, יציאה ממוסד חינוכי או טיפולי המשמש כמקום שהייה קבוע למקום מגוריו ומעבר דירה; • יציאה לצורך פעילות ספורט של יחיד או אנשים הגרים באותו מקום, ממקום המגורים, שלא באמצעות כלי רכב ממונע; • יציאה של אדם עם מוגבלות, שמחמת מוגבלותו נדרשת יציאתו למרחב הציבורי למרחק העולה על 1,000 מטרים ממקום מגוריו, יחד עם מלווה אחד   הגבלות על קבלת קהל במקום ציבורי או עסקי אין לאפשר קבלת קהל בעסקים ובמקומות ציבוריים בשעות הסגר הלילי, כולל בעלי תו ירוק, למעט במקומות הבאים: • חנויות שעיקר עיסוקן מכירת מזון, בית מרקחת, מכון אופטיקה או חנות שעיקר עיסוקה מכירת מוצרי היגיינה, מכבסה ומעבדה לתיקון מוצרי תקשורת או מחשבים; • מסעדה או בית קפה לצורך איסוף עצמי ("טייק אווי"); • מקומות עבודה חיוניים שהוגדרו בתקנות ומקומות עבודה ציבוריים - לשם מתן שירות חיוני שלא ניתן לספק מרחוק; • מקום לאימון ספורט - לצורך אימון או תחרות של ספורטאי מקצועי בלבד. • בית תפילה - בהתאם להנחיות המפורטות בהמשך העמוד. הגעה לבית תפילה מותרת אך ורק במרחק של 1,000 מטרים מהבית.  בתי מלון ומקומות אירוח הכוללים 6 יחידות אירוח ומעלה ימשיכו לפעול במתווה המאושר למחזיקים בתו הירוק במהלך חג פורים. המידע המלא על קבלת קהל בעסקים ובמקומות ציבוריים מפורט בקישור הזה.   אירועיםבשעות הסגר הלילי חלות ההגבלות הבאות: • אין לארגן ואין להשתתף בכנס, באירוע ספורט, בפסטיבל או במסיבה. • ניתן לקיים טקסים, לרבות חתונה, או טקס דתי, בהגבלת ההתקהלות בלבד (עד 10 אנשים במבנה ועד 20 אנשים בשטח פתוח), כולל למחזיקים בתו ירוק. ​
  • הנחיות הממשלה החדשות לקבל קהל

    פרטים מלאים על ההנחיות המעודכנות לחץ כאן ​
  • עיריית גבעתיים תחיל אזור "מיתון תנועה" במרכז העיר ומזרחה

    תושבים יקרים! שימו לב! בשל אילוצי מזג אוויר חלו שינויים בתאריכי העבודות ​          
  • התמודדות עם התנים במרחב הציבורי

    בתקופה האחרונה דיווחו תושבים כי נצפו ברחבי העיר תנים המשוטטים ברחובות ובחצרות. התן הינו חיית בר מוגנת על פי חוק הגנת חיית הבר, תשט"ו – 1955 והפגיעה בו אסורה. התנים שייכים למשפחת הכלביים הפעילים בעיקר בלילה. הם חיים כלהקה בטריטוריה עליה הם מגנים. התנים ניזונים מציד אך יאכלו גם נבלות ופסולת. יש לתנים תפקיד חשוב בשמירה על שרשרת המזון. תנים צדים נחשים ומכרסמים ונוכחותם על כן חשובה לשמירה על גודל קבוע של בעלי החיים הללו. כחיית בר התנים אינם נוטים להתקרב לבני אדם ולרוב לא יתקפו אלא במקרים של התגרות או איום. יחד עם זאת חלק מהתנים "גילו" את אזור הטבע העירוני כמקור זמין וקל למזון. פחי אשפה פתוחים, מזון של בעלי החיים אשר מוחזק מחוץ לבית ופסולת ברחוב – כל אלו מהווים מקור מזון קל, זמין ונוח אשר התנים יעדיפו על פני ציד. הקרבה לבני אדם לצורך ליקוט מזון מרגילה את התנים לקרבת בני האדם כך שהם אינם חוששים עוד ועל כן ניתן לראות אותם בתוך הערים. לאור נוכחותם של תנים באזור השירותים הווטרינריים גוש דן ומשרד החקלאות דואגים לפיזור חיסונים אוראליים כנגד מחלת הכלבת באופן שגרתי לאורך השנים בשטחי המחייה שלהם. לציין ששנים רבות לא היו אירועי כלבת באזור. כל טיפול נוסף בתנים נעשה על ידי רשות הטבע והגנים לאור היותם חיית בר מוגנת. יחד עם זאת כל תושב יכול לבצע מספר פעולות פשוטות על מנת להבטיח את המשך הקיום זה לצד זה לאורך שנים רבות נוספות: ·         לא להתפתות להאכילם שכן הם עלולים לאבד החשש מקרבה לבני אדם. ·         יש לסגור היטב את פחי האשפה ולהימנע מזריקת בשר ועופות בפחים פתוחים – אלו יכולים להוות מקור משיכה לתנים. ·         יש להימנע עד כמה שניתן מהשארת מזון לכלבים וחתולים ברחובות ובחצרות. במידה ונותנים מזון בחוץ ניתן להשגיח עד שהכלבים והחתולים מסיימים לאכול ואז לאסוף את המזון שנותר. ·         במידה ונתקלתם בתן אין צורך להיבהל – הימנעו מביצוע תנועות פתאומיות והתרחקו מהמקום באיטיות. אל תשאירו מזון ואל תנסו לפתות אותו להתקרב! ·         ראיתם גופת בע"ח – דווחו למוקד העירוני על מנת שיפונה כך שלא יהווה מקור מזון לתנים באזור.   ​
  • בתאריך 15.1.21 יכנסו לתוקפם שינויי תנועה ברחוב ריינס ותשתנה הסטריות ברחוב

    תושבים יקרים, לרווחתכם, עיריית גבעתיים מבצעת שינויי סטריות ברחוב ריינס, במקטע שבין רחוב בראשית - רחוב הכנסת, לטובת הפחתת עומסי התנועה ברחוב. הסדרי התנועה החדשים ייכנסו לתוקפם, החל מיום שישי,15/01/21 בשעה 10:00                     הסדרי תנועה חדשים ברחוב ריינס רחוב ריינס, במקטע שבין רחוב הכנסת לרחוב בראשית יהפוך לרחוב חד סטרי והתנועה בו תתאפשר לכיוון מזרח בלבד.  הפנייה מרחוב ריינס לרחוב בראשית תתאפשר כרגיל, לבאים מכל הכיוונים. לבאים מדרך בן גוריון מכיוון צפון, תתאפשר הפנייה ימינה לרחוב ריינס והנסיעה תתאפשר עד לצומת הרחובות ריינס/בראשית. התחבורה הציבורית תפעל כסדרה. הנהגים מתבקשים להישמע להוראות התמרורים שיוצבו ברחוב.   ​
  • טיפים למשפחה בזמן הקורונה

      הורים ומשפחה בקורונה מאת פרופסור מולי להד ​משפחה_בסגר_ב_בקורונה_1_.pdf
למבזק הקודם

היסטוריה

סיפור הקמתה של גבעתיים, שזור בסיפור תולדות היישוב היהודי והקמת מדינת ישראל. 

העיר גבעתיים, פנינה של איכות חיים וחיי חינוך ותרבות עשירים, הינה מהערים המבוקשות למגורים בישראל, סוקרת את שנותיה במידה בלתי מבוטלת של סיפוק וגאווה, ומממשת במקביל תכניות שימשיכו להצעיד את העיר במסלול האיכות והמצוינות.

דורות רבים מילדי העיר ומבוגריה, הפכו למובילים בכל תחומי החיים והם ממשיכים להוביל ולהשפיע כשהם נהנים מהמטען הערכי והחינוכי, שספגו במערכת החינוך העירונית, בתנועות הנוער ובפעילות הקהילתית הענפה אותה מציעה גבעתיים לכלל תושביה.

בשנים האחרונות עוברת גבעתיים תהליך של התחדשות בכל תחומי החיים. עשרות רחובות וותיקים, גני ילדים ומוסדות חינוך שופצו ללא היכר. אך לא פחות חשוב מכך, גבעתיים עוברת התחדשות ניכרת גם באיכות הסביבה והחיים, בביטחון האישי ובהכנסת תכנים חדשים למערכת החינוך העירונית, אשר הינה מהטובות והמובילות בארץ ונעשה כל שצריך כדי שתהיה טובה עוד יותר.

לוגו העיר גבעתייםנתוני יסוד

 
  • שנת ההקמה: 1922
  • שטח שיפוט: 3,238 דונם
  • אוכלוסייה: כ- 60,000
  • בתי-אב : כ- 25,000
  • בתי ספר יסודיים : 9
  • גני ילדים : 62
  • בתי ספר תיכוניים : 5
  • גנים ציבוריים :38
  • בתי כנסת : 31
  • תנועות נוער :3
  • מקור שמה של העיר:  מקור שמה של העיר במבנה הטופוגראפי הייחודי של העיר היושבת על מספר גבעות.
  • משמעות הסמל העירוני:  בסמל מספר אלמנטים המייחדים את גבעתיים: גגות הרעפים, הגבעות, השטחים הירוקים והשלווה.

רקע היסטורי על העיר

העיר גבעתיים חוברה משש שכונות. ראשיתה בשכונת בורוכוב שנוסדה בשנת 1922 כשאליה מצטרפות חמש שכונות נוספות: שינקין, ארלוזורוב, רמב"ם, קריית יוסף ומעונות הפועלים.

המועצה המקומית גבעתיים נוסדה בשנת 1942 כתוצאה מאיחודן של שש שכונות, שכונת "בורוכוב", שכונת "שינקין", שכונת "קריית יוסף", שכונת "רמב"ם", שכונת "ארלוזורוב" ושכונת "פועלי הרכבת". שכונות אלה היו שונות בהרכבן האנושי, הדמוגרפי והסוציו-אקונומי ובמטרות אותן הציבו לעצמם יוזמי ומייסדי כל שכונה ושכונה. 

חרף שונות זו, כורח המציאות אילץ אותן להתאחד, מאחר ולא יכלו עוד לשאת בעול השירותים הציבוריים שניתנו לתושביהן בנפרד. כל השכונות אוחדו בשנת 1942 למועצה מקומית אחת שמעניקה שירותים מוניציפליים מאוחדים. בשנת 1959, הוכרזה גבעתיים כעיר ואם בישראל. 

גבעתיים בעיר העתיקה : בשנת 1962 נחשפו בגבעתיים ממצאים ארכיאולוגיים בגבעת הכורכר "גבעת קוזלובסקי". הממצאים הם מן התקופה הכלכוליתית (3100-3220 לפנה"ס) וכוללים ארונות קבורה, כלי חרס ועוד. כמו כן נתגלו מערות קבורה שנחצבו בסלע ויתכן שאנשי תקופה זו בחרו לעצמם את הגבעות הנישאות לשם חציבת הקברים. במקום אחר, בדרום גבעתיים, התגלו שרידים של בנייני מגורים ומצודה מהתקופה ההלניסטית (המאה השניה לפני הספירה). מניחים כי במקום התנשאה חווה או תחנת משמר יהודית-חשמונאית שהבטיחה את הדרך שהובילה מבקעת איילון לבקעת הירקון.

שכונות בגבעתיים

שכונת בורוכוב

אם השכונות אשר נוסדה בשנת 1922 על שמו של דב בר בורוכוב ממנהיגי תנועת הפועלים היהודית ומייסד מפלגת "פועלי ציון". היתה זו שכונת הפועלים העירונית הראשונה בארץ, הוקמה בה הצרכנייה הציבורית הראשונה בארץ. בית הספר העמלני וסניף תנועת הנוער העובד היו מהראשונים והחשובים בארץ.

טקס העלייה לקרקע בשכונת בורוכוב - שכונת הפועלים
ביום י"ט בניסן תרפ"ט 2.4.1922 הונחה אבן הפינה לשכונה.

במרוצת הזמן גדלה השכונה והתרחבה. השכונה החזיקה על כתפיה עול כבד בהחזקת השירותים של תשתית כבישים ודרכים, מכון מים, בתי ספר יסודיים, גני ילדים ובית עם. ממשלת המנדט עמדה מנגד, כל העול נפל על כתפי התושבים ורעיון איחוד השכונות החל להתגבש. בביקורו של מושל המחוז, קרוסבי, בקיץ 1941 מסר שמעון בן צבי על המצב בשכונה וביקש להחיש הקמת מועצה מקומית מאחר ועוד לפני כן הביעו נציגי השכונות את הסכמתם העקרונית לכך.

22 הבתים הראשונים בשכונת בורוכוב

ועדי שכונת בורוכוב , גבעת רמב"ם ושינקין כתבו "מצע לארגון השכונות" בתוך מועצה מקומית מאוחדת והצטרפו למועצה אשר כוננה בתאריך 28.5.42.

שכונת שינקין

נוסדה בשנת 1926 ע"ש מנם שינקין, מנהיג ציוני ממנהיגי חובבי ציון. רוה תושבי היו בעלי מלאכה וסוחרים זעירים. האדמה והרכוש הציבורי שייכים היו ל"קהילת ציון האמריקאית". שכונה זו שכנה בין שני חלקיה של שכונת בורוכוב.

שכונת גבעת רמב"ם

נוסדה בשנת 1933 ונקראה ע"ש הרמב"ם במלאת 800 שנה להולדתו. ישראל טייבר הציל שטח זה מקנייתו ע"י הערבים. הוא תיכנן את השטח בטרם נקנה בו בית אחד, חפר באר, סלל כבישים והקצה שטחים לצרכי ציבור. כאשר נקנתה הגבעה היתה זו גבעת כורכר. גבעה זו, אליה היו רוחות הים מגיעות, נקראה "תל אל הווה" - תל הרוחות עליה החלו להבנות בתי הגבעה.

מגדל המים - שכונת רמב"ם

שכונת קרית יוסף

נוסדה בשנת 1934 ונקראה ע"ש יוסף בן יעקב ורחל שהיו אזרחי מצרים. האדמה נקנתה בשנת 1921 ע"י מיהודית ותושבי מצרים.  השמועה יצאה כי אדמת הפקר היא ותוך לילה אחד עלו יהודים והקימו על שטח של 80 דונם מאות צריפים ובקתות ללא כל תכנון וסדר. רק לאחר שהבעלים החלו ללחוץ על הממשלה המנדטורית שתגן על נכסיהם התארגן ועד פנימי בשכונה בענין רכישת הקרקעות בשביל בעלי הצריפים.

שכונת ארלוזורוב

נוסדה בשנת 1936 על שמו של חיים ארלוזורוב ממנהיגי תנועת העבודה וממעצבי המדיניות הציונית. אדמתם היתה "מושע" – כלומר יחידת אדמה בלתי מחולקת ולכל מתיישב היתה חלקה בגודל הנקנה אך ללא ידיעה היכן היא ומהן גבולותיה. לא ניתן היה לסלול דרכים וכבישים ולהקים מבני ציבור. בעיות השכונה הסבו לתושביה מפח נפש והם לא ידעו באם להצטרף למועצת גבעתיים או לאו.

שכונת פועלי הרכבת

היה זה ניסיון מיוחד ומעניין לפתרון מצוקת השיכון של פועלים חסרי אמצעים . בשלב הראשון נבנו 15 בתים בעזרת בנק הפועלים. הצלחת הנסיון גררה קבוצה שניה מבין פועלי הרכבת אף היא בת 15 חברים.

סיפורה של עיר מאת ד"ר מרדכי נאור - לחצו כאן

אתרים היסטוריים בגבעתיים

הצרכנייה הראשונה בארץ ישראל

"האגודה צרכנית-שיתופית בשכונת בורוכוב" נפתחה במרץ 1928 ומילאה שני תפקידים עיקריים:

  1. לשמש מקום בו כל חבר יוכל לקנות מצרכים בזול.
  2. דרכה מכרו החברים את תוצרתם החקלאית.

במרוצת הזמן שימש גג הצרכנייה כמועדון חברים לתושבי השכונה ובו יכלו החברים ליהנות מחברה טובה וכיבוד.

משק הפועלות

הרעיון קרם עור וגידים בשנת 1923 (כשנה לאחר הקמת שכונת בורוכוב) ומטרתו: הכשרת חלוצות בעבודות השדה והחי.

משק הפועלות סבל כבמקומות אחרים בארץ מקשיים ובעיות קשות בשל חוסר ידע, קרקע קשה לעיבוד, מחסור באמצעים ובמים אולם למרות קשיים אלו הפיקו העובדות תוצרת לסביבה.

משק הפועלות

סליק אלדמע  (הסליק הראשון של ההגנה בארץ ישראל)

עוד מימיה הראשונים הייתה השכונה משענתו של ארגון "ההגנה". ראש המטה הארצי של ההגנה אליהו גולומב וקודמו בתפקיד יוסף הכט חפרו בחצרו של אברהם אלדמע-ממייסדי השכונה את הסליק במו ידיהם.

כמתקן אוורור לסליק התקינו שובך יונים מוגבה אשר שימש כהסוואה מושלמת למחסן התת-קרקעי.

סליק נוסף שנחפר בשכונה הוא סליק "ועדי" אשר נועד לשמש כמחסן נשק ועתודה ארצית לחירום. 

ברכת רמב"ם (הבריכה הציבורית הראשונה בארץ)

נפתחה לראשונה בשנת 1945 כיוזמה פרטית של המורה לחינוך גופני אלי פביאן ומוכתר גבעת רמב"ם ישראל טייבר. כיום עברה הבריכה שיפוץ ושידרוג .

בריכת רמבם - הבריכה הציבורית הראשונה בארץ

 

קונסרבטוריון עירוני

 

נוסד בשנת 1954 ובו למדו דורות רבים של תלמידים אשר חלקם קנו לעצמם שם עולמי במוסיקה.

קן "הנוער העובד והלומד בארץ"

קן הנוער העובד והלומד היה תמיד הקן הגדול והפעיל ביותר בארץ כשבוגריו פזורים בכל נקודות ההתיישבות. עוד באמצע שנות השלושים נבנה צריף המועדון בעזרת הורים בעלי מקצוע ומחומרים שנתרמו על ידי תושבי השכונה והוא נחשב לקן הראשון בארץ.

מכון התע"ש

בגבעתיים הוקם בית המלאכה הראשון של התע"ש אשר ייצר בין השאר פצצות ורימונים מתוצרת עצמית והכיל גם בית מלאכה לתיקון כלי יריה.

בית המלאכה שכן במכון המים אשר שימש כהסוואה מצוינת לפעילות החתרנית של אותם הימים. במכון המים נחפרה הבאר הראשונה בשנת 1927. כיום שוכנת במקום המשוחזר הגלריה העירונית ע"ש וייסמן ובה מוצגות תערוכות של אמנים מהארץ ומהעולם.

מכון המים ברחוב אהרון

גן העיגול (כיכר ראשונים)

כיכר העיגול או בשמה המחודש כיכר ראשונים נמצאת בהצטלבות הרחובות בורוכוב וקק"ל. הכיכר נבנתה במקור כמקום מפגש לצורכי הציבור ולידה הוקם הצריף הראשון בו שכן בית הספר, חדר הועד והמרפאה.

כיום משמשת הכיכר המטופחת כאתר לזכר ראשוני ובוני השכונה.

בית שניידרמן

אחד מ- 22 הבתים הראשונים שנבנו בשנת 1922 בשכונה אשר נתרם על ידי משפחת שניידרמן לעירייה לטובת פעילות אומנותית. במקום פועל מכון אומנותי מצליח אשר קנה לעצמו שם בתחומי הקדרות והפיסול.

מצפה הכוכבים

בשנת 1967 נחנך בגן העלייה השנייה מצפה הכוכבים של גבעתיים. במהלך עשרות שנות פעילותו הפך המצפה למוסד מדעי המשלב פעילות לילדים, נוער ומבוגרים ואבן שואבת לחובבי האסטרונומיה מכל רחבי הארץ.

מצפה הכוכבים בגבעתיים כפי שצולם בעת היווסדו

עיריית גבעתים
שינקין 6, גבעתיים
טל. 03-572-2244
פקס. 03-571-6597
  • youtube
  • twitter
  • instagram
  • facebook
חזור ללמעלה